<h1>ספר החינוך מצוה תר"ו</h1>
<h2>דף פא:</h2>
שנצטוינו בהביאנו הבכורים למקדש לקרות עליהם הכתובים אלו הנזכרים בפרשה זו, והן מארמי אובד אבי עד הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי יי', ועל זה נאמר [דברים כ"ו] וענית ואמרת לפני יי' אלהיך וגומר, וזאת המצוה יקראו זכרונם לברכה [סוטה ל"ב ע"א] מקרא בכורים, ומצות הבאתן כתבתיו בכסף תלוה עשה ז' [מצוה ע"ב], ונכפלה המצוה להביאן כמו כן בפרשה זו, וכבר נודע כי הרבה מן המצוות נכפלות בתורה, וכולן לענין ולצורך גדול. משרשי המצוה לפי שהאדם מעורר מחשבותיו ומצייר בלבבו האמת בכח דברי פיו, על כן בהיטיב אליו השם ברוך הוא ובברכו אותו ואת אדמתו לעשות פירות וזכה להביאם לבית אלהינו, ראוי לנו לעורר לבנו בדברי פיהו ולחשוב כי הכל הגיע אליו מאת אדון העולם ויספר חסדיו יתברך עלינו ועל כל עם ישראל דרך כלל, ועל כן מתחיל בענין יעקב אבינו שחלצו האל מיד לבן וענין עבודת המצריים בנו והצילנו הוא ברוך הוא מידם, ואחר השבח מבקש מלפניו להתמיד הברכה עליו ומתוך התעוררות נפשו בשבח השם ובטובו זוכה ומתברכת אישו, ועל כן ציונו ברוך הוא על זה כי חפץ חסד הוא. מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה [בכורים פ"א מ"ה] שאין חיוב מצות מקרא בכורים על כל מביא בכורים במקדש, שיש מביאין ואינן קורין, ואילו הן, האשה והטומטום והאנדרוגינוס לפי שכל אלו אינן יכולין לומר מן האדמה אשר נתתי לי, כי הארץ לא נתחלקה אלא לזכרים וודאין, וכן האפיטרופין אינן קורין שמביאין בכורים בשביל אחרים, וכן העבד והשליח אינן קורין שאינן יכולין לומר גם כן אשר נתת לי שהארץ אינה שלהם. ומן הענין הזה יש לנו ללמוד בתפילותינו ותחנונינו לפני השם ברוך הוא לדקדק מאד ולהזהר בלשון שלא לומר דבר לפני השם כי אם בדקדוק גדול, וזכור זה בני ושמרהו. ועוד אמרו זכרונם לברכה בענין זה שהגרים אף על פי שלא נתחלקה להם הארץ מביאין וקורין, כי לאברהם ניתנה תחלה והוא נקרא אב המון גוים [בראשית י"ז], כלומר שכל המתגייר נחשב לו כבן. ואמרו זכרונם לברכה [בכורים פ"א מ"ו] שהקונה שתי אילנות בתוך שדה חברו מביא ואינו קורא לפי שנסתפקו בגמרא [ב"ב פ"א ע"ב] אם יש לקונה שתי אילנות קרקע אם לא, אבל הקונה שלש מביא וקורא. ויתר פרטי המצוה מבוארין במסכת בכורים ובפרק ז' מסוטה. ונוהגת מצוה זו בזמן שבית המקדש קיים ובארץ ישראל דוקא, שנאמר [שמות כ"ג] ראשית בכורי אדמתך תביא בית יי' אלהיך, ובזכרים ולא בנקבות כמו שאמרנו, ומדרבנן היו מביאין בכורים בזמן הבית מערי סיחון ועוג ומסוריא, ועובר על זה והביא בכורים ולא קרא עליהן באותו זמן בטל עשה זה.
